אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו נשאלות היא מה ההבדל בין ויברטור לדילדו. קווי הדמיון ביניהם כוללים את העובדה ששניהם צעצועי מין המשמשים (גם) לאוננות ושניהם קיימים כבר מאות ואלפי שנים. ובכל זאת, יש כמה הבדלים בין ויברטור לדילדו, וכאן המקום ללמוד על ההבדלים האלה ועוד קצת.
מצא.י את ההבדלים
בגדול - ההבדל העיקרי בין ויברטור לדילדו הוא הרטט – ויברטור רוטט, או לפחות יכול לרטוט, ודילדו לא. היום יש תוספות לדילדואים שמאפשרות להם לרטוט כאילו היו ויברטורים, אז אנחנו לחלוטין יכולות להבין מאיפה נובע הבלבול.
אבל ויברטור ודילדו הם לא ביצה ותרנגולת וברור שהדילדו היה כאן הרבה לפני הויברטור. הדילדו הראשון שידוע לנו עליו הוא בן 28,000 שנה בערך, כלומר מהעידן הפליאוליתי (כן, כן, תיארנו לעצמנו שזה בטח יפתיע אותך). אחרי הכל, המיניות תמיד הייתה חלק מהאנושות, ולחצוב פין מאבן או לגלף אתו בעץ זה פשוט באופן יחסי.
אז אמנם באמנות מיוון העתיקה ניתן לראות עדויות לשימוש בדילדו, אוננות נשית ובכלל מיניות מפותחת, ובכל זאת לקח זמן עד שהגיע זמנו של הויברטור והוא הומצא רק ב- 1883, על ידי ד"ר ג'. מורטימר גראנוויל כמכשיר רפואי. אנחנו עוד נרחיב על הנושא הזה בהמשך.
למי קראת דילדו?
הדילדו משמש, בדרך כלל, לחדירה במסגרת יחסי מין. החדירה יכולה להיות בנרתיק, ברקטום או בפה, להוות חלק מהמשחק המקדים והגירוי או להיות תחליף לפין. ישנם דילדואים ידניים וישנם כאלה הנחגרים על הגוף במה שנקרא "סטראפ-און".
לרוב, לדילדו יש צורה של פין, אבל לא תמיד. היום אפשר לראות יותר ויותר דילדואים בצורות שונות, בהתאם למגוון ההולך וגדל של פנטזיות המקבלות לגיטימציה חברתית. החל מויברטור בצורת גלידה, שאפשר גם לקרר לפני שהוא מצטרף למיטה ועד לדילדואים בצורת דרקון, סוס או זרוע של תמנון כאשר הגבול הוא הדמיון האנושי.
סוג נוסף של דילדו שנהיה פופולארי יותר ויותר הוא הדילדו הכפול, שמאפשר חדירה בו זמנית, לשני אנשים שונים או בשני מקומות לאותו אדם. אחד החיפושים השכיחים לגבי דילדו, לפחות באנגלית, הוא דילדו תוצרת בית - "home made dildo". לא היינו מזכירות את זה כאן אלמלא היינו חייבות להזהיר אתכם שעדיף לא לנסות זאת בבית. כמעט בכל חומר שיש בבית יש נקבוביות בלתי נראות שנוטות לאגור חיידקים, והסיכוי לחטוף זיהום משימוש בדילדו ביתי הוא גבוה. זה נכון למלפפונים, קישואים ובננות אך גם למברשות שיער, למשל.
מגוון הדילדואים שניתן למצוא היום הוא רחב במיוחד, הם מיוצרים על ידי לא מעט חברות, ידועות יותר או פחות ועשויים ממגוון סוגי חומרים. אנחנו ממליצות לבדוק היטב ממה עשויים צעצועי המין שלכם בכלל וצעצועים המוחדרים לנרתיק בפרט.
מהסיבה הזו בדיוק אנחנו מקפידות לעבוד רק עם המוצרים הטובים ביותר, מהחומרים הטובים ביותר, מותגים פמיניסטיים שפותחו ע"י נשים, עבור נשים.
למען בריאותכן רצוי להימנע מדילדו המכיל פראבנים, למשל, ומחומרים כמו PVC, וכדאי להעדיף דילדו עשוי סיליקון, בדגש על סיליקון רפואי.
מה הקטע שלך יא ויברטור?
המילה ויברטור באה מהמילה האנגלית ויברציה, כלומר רעידה או רטט, ולכן, בהגדרה, ויברטור חייב לרטוט. כפי שהזכרנו קודם, הויברטור הומצא בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-18, כמכשיר רפואי לטפל בתופעות שכונו היסטריה (ונבעו לתפיסת הפטריארכיה, איך לא - מהרחם. רחם = היסטר ביוונית). עד אז דילדואים היו מוצר שנרכש בעיקר ע"י נשים אמידות מהמעמדות הגבוהים והיו עשויים מחומרים כמו קרני חיות, עור, עץ או שנהב.
אותן נשים בעלות ממון גם היו אלה שיכלו לקבל את הטיפול ה"חדשני" הרטט עצמו נחשב באותה תקופה כמרפא כל דבר מכאבי ראש ועד השמנה. כך שלמעשה, עד תחילת המאה ה-20 המכשירים הרוטטים, כלומר ויברטורים, היו מקובלים למדי והופיעו אפילו בקטלוגים של חנויות מכובדות כמו סירס.
מכירות את המג'יק וונד למשל? זהו אחד הויברטורים המוכרים ביותר בעולם ואנחנו מקוות שגם עליכן לא פסח הידע הזה. אז המג'יק וונד הומצא כמכשיר עיסוי על ידי היפנים. הנשים הן אלה שגילו שהוא יכול לעשות להן הרבה יותר מסתם עיסוי נעים בגב.
אלא שבחלוף הזמן חל מפנה ועם פריחת הסרטים הפורנוגרפיים, החל מ- 1920 בערך, הויברטורים הפכו לשם נרדף למיניות סליזית, או למעשה למיניות בכלל. השימוש בויברטורים בסרטים אלה היה כדי להגיע לסיפוק מיני, כמובן, השימוש המקורי שלהם נשכח ואבוי - ברגע שהפוקוס הופנה למקור ההנאה הנשי והויברטורים נקשרו לסיפוק מיני של נשים הם הפכו לטאבו ולנושא שאל לנו לדבר עליו או להתעסק איתו.
סקס והעולם הגדול
האמת היא שגם היום ויברטורים הם טאבו לאוכלוסיות שלמות, וחבל. מצד שני, הם הופכים להיות יותר ויותר מקובלים ופופולאריים הודות לתרבות הפופ בת זמננו, ולפתיחות המינית הכללית שהולכת וגדלה בעולם. הדילדו עדיין מקובל פחות במיין-סטרים ההטרוסקסואלי, אבל גם זה הולך ומשתנה.
הפתיחות המינית בכלל, והויברטורים בפרט, חייבים הרבה לתוכניות פורצות דרך בתחום המיניות כמו "סקס והעיר הגדולה" למשל. הפרק בו שארלוט מתמכרת לשימוש בויברטור הארנב שלה הוא קלאסיקה. כמובן שאי אפשר להתמכר לשימוש בויברטור כזה או אחר, אבל הפרק הזה הזניק את המכירות של דגם הארנב בתחילת שנות ה- 2000 והפך את השימוש בויברטורים ללגיטימי.
כיום יותר מ 65% מהנשים בארה"ב מדווחות שהשתמשו בויברטור לפחות פעם אחת. ל 12.49% מהנשים לפי סקר שנעשה בשנת 2017 יש 3 צעצועי מין שונים, 12.21% מהנשים דיווחו שיש להן בין 11-15 צעצועים שונים (וזה לא באמת צריך להפתיע אף אחד לאור המגוון והפונקציונליות השונים הקיימים בעולם אביזרי המין) ו 10.83% מהנשים דיווחיו שהן מחזיקות בארבעה צעצועים שונים. יותר מ 80% מהנשים והגברים שהשתתפו בסקר דיווחו שהשימוש בצעצועים שיפר להם את חיי המין וכולם כאחד אמרו שהשימוש באביזרי מין תרם לאושר שלהם.
הנתון המפתיע (טוב אולי זה לא באמת צריך להפתיע) לאור העובדה שהויברטורים הם רבי המכר בצורה מובהקת (לשני המינים, אגב) הוא ש 75.35% מהנשים מעדיפות אביזר עם צורה פאלית וטוענות שהוא זה שעושה אותן הכי מאושרות.
שוק אביזרי המין בעולם מתפתח וגדל לאורך כל ההיסטוריה, אך מסתבר שהוא פורח במיוחד מאז פרוץ מגיפת הקורונה לחיינו וכיום מגלגל מעל 24.5 מיליארד דולר בשנה וקצב הצמיחה שלו הוא יותר מ-10% בכל שנה.
דילדו או ויברטור, זאת השאלה
התשובה המתבקשת היא למה לא גם וגם.
הדילדו והויברטור אולי שונים במקור שלהם ובפונקציונליות, הם מעניקים אורגזמות שונות, כל אחת מיוחדת ומספקת בדרכה ולכל אחת מה שהגוף הספציפי שלה דורש. אבל, בסופו של דבר, לשני הסוגים מקום של כבוד בהיסטוריה של המיניות האנושית בכלל ושל המיניות הנשית בפרט, ושניהם יכולים להיות מקור לעונג רב.
ההמלצה שלנו היא להתנסות בשניהם ולבחור מה אתן אוהבות (או אוהבים, אנחנו לא מפלות חלילה) – יותר, והכי כיף, לנסות לגוון עם צעצועים משני הסוגים.
Comments